מלטז

מלטז

  • מלטז
    שייך לקבוצת כלבי הלוויה והשעשוע

    White Song Kennel - אוגורצין מקס :מאת

    מידע כללי : כלב זעיר בעל פרווה לבנה ארוכה, מבריקה ומשיית , מראו מלא אלגנטיות. בעל ראש עגלגל ואת אפו ועיניו מכסה פיגמנטציה שחורה. למרות פרוותם הרבה, נשירת השיער
    של המלטז מעטה מאוד ובנוסף לכך הוא גם היפואלרגני.

    אופי:
    המלטזים הם כלבים נמרצים מאוד, אוהבים תשומת לב, עדינים, אינטיליגנטים, מסורים לבעליהם, אמיצים ומלאי ביטחון לעומת גודלם, אוהבים להשתובב מחוץ לבית
    אך מאוד מתאימים לגידול בדירה.

    טיפול וטיפוח : כלב קטן זה מצריך עבודה רבה בכל הנוגע לטיפוח. פרוותו הלבנה מתלכלכת בקלות ולכן יש להקפיד על מקלחת פעם בשבוע עד עשרה ימים. על מנת לשמור על אורך
    וטיב הפרווה יש לסרק מידי יום ולעטוף את השיער ברולים. לכלבי מלטז רבים יש נטייה להיווצרות שבילי דמעות סביב העיניים, על מנת למנוע
    תופעה זו יש לנקות את איזור העיניים מידי יום ולהשתמש במזון איכותי.

    היסטוריה:
    המלטזים היו הכלבים המועדפים של היוונים והרומאים ושימשו אותם כבני לוויה. המלטז הוא הגזע
    העתיק ביותר של קבוצת כלבי השעשוע באירופה. השם מלטזי לא בהכרח מסמל כי מקורו של הגזע באי מלטה, כי התואר "מלטזי" בא מן המילה
    «màlat» שפירושה מקלט או נמל. שורש זה עולה שוב בסדרה של שמות של מקומות ימיים,
    כלומר בשם האי האדריאטי של מלדה, העיר הסיציליאנית של מליטה וגם של האי מלטה. אבותיו של הכלב הקטן חיו בנמלים ובים ובערים מרכזיות של הים התיכון, שם הם רדפו עכברים
    וחולדות. הם היו נמצאים בשפע במחסני הנמלים ובמחסנים של ספינות. ברשימת כלבים שהיו קיימים בתקופת אריסטו ) 384-322 לפנה"ס( מוזכר גזע של כלבים קטנים
    בעל השם הלטיני ."melitenses" הכלב הזה היה ידוע ברומא העתיקה וניתן לראות ייצוגים של המלטזים על ידי רבים מהציירים
    בתקופת הרנסנס.
    לרוב הציורים של המלטזים היו לצד הנשים היפות והנחשבות של התקופה.

    פרווה:
    ארוכה, לבנה צחורה, מבריקה ומשיית. באיזור האזניים לעיתים הצבע בגוון שנהב.

    תוחלת חיים:
    12-15 שנים בממוצע.

    גובה ומשקל: זכר ונקבה: 4–3 ק"ג
    מ"ס 23–20 :נקבה ,מ"ס 25–21 :זכר

  • תורגם על ידי מר יוסי גיא
    תקן FCI מס' 65

    מלטז

    מוצא: אזור מרכז הים התיכון
    ארץ חסות: איטליה
    תאריך פרסום תקן תקף מקורי: 27.11.1989

    תפקיד: כלב לוויה זעיר

    סיווג FCI: קבוצה 9 כלבי לוויה וכלבים זעירים
    חלק 1 בישונים וגזעים דומים
    אינו נדרש למבחן עבודה

    תולדות הגזע בקצרה: שמו אינו מראה שמוצאו מהאי מלטה, משום ששם התואר "מלטז" מגיע מהמילה השמית "מלט" (נמלט) שפירושה מקלט. שורש שמי זה עולה שוב במקוון שלם של שמות של מקומות ימיים, כגון שמו של האי האדריאטי מלדה, העיר מליטה בסיציליה וכן האי מלטה. אבותיו של הכלב הקטן הזה חיו בנמלים וערי הנמל של אגן הים התיכון, ושם הם צדו עכברים וחולדות ששרצו במחסנים ובבטן האוניות. ברשימת הכלבים שהיו בתקופתו, מציין אריסטו (384-322 לפנה"ס) גזע כלבים קטן שהוא מעניק לו את השם הלטיני "קאנס מליטנסס" (canes melitenses). כלב זה היה מוכר ברומי העתיקה, חביב על מטרוניות, שזכה לשירי שבח מפי סטרבון, משורר לטיני במאה הראשונה לספירה. ציורים של המלטז בידי ציירים רבים בתקופת הרנסאנס מראים כלב קטן זה בסלונים של אותה תקופה לצד הגבירות היפהפיות.

    הופעה כללית: גוף קטן ומאורך. מכוסה פרווה לבנה ארוכה ביותר, אלגנטי, עם נשיאת ראש גאה ומכובדת.

    יחסים חשובים: אורך הגוף עולה על הגובה בשכמה בכ-38%. אורך הראש שווה 6/11 מהגובה בשכמה.

    התנהגות/אופי: ערני, מלא חיבה, כנוע מאוד ואינטליגנטי מאוד.

    ראש: אורכו 6/11 מגובה הכלב בשכמה. רחב למדי, קצת יותר ממחצית האורך.

    אזור הגולגולת
    גולגולת: הגולגולת ארוכה מעט מהזרבובית, רוחב הגולגולת שווה לאורכה ועולה על מחצית מאורך הראש. בכיוון הסאגיטלי, הוא מעט דמוי ביצה (אובאלי); חלקה העליון של הגולגולת שטוח, עם קודקוד קל ביותר; בליטת העצמות הקדמיות והרכסים שמעל העיניים מפותחים ביותר. החריץ הקדמי קל ביותר ובעצם אינו נראה. המשטחים הצדדיים של העצמות הפריאטליות קמורים למדי.
    סף מצח: השקע שמעל הזרבובית מוגדר היטב ויוצר זווית של 90 מעלות.

    אזור הפנים
    אף: בחלקו המאורך של גשר האף, במבט מהצד, חלקו הקדמי אנכי. אף גדול עם נחיריים פתוחים, מעוגל ושחור לחלוטין.
    זרבובית: אורך הזרבובית שווה ל-4/11 מאורך הראש, ולפיכך הוא מעט קצר ממחצית אורכו. האזור שמתחת לעיניים מסותת היטב. עומקו 20% פחות מאורכו. צדי הזרבובית מקבילים, אך אסור שהזרבובית תיראה ריבועי במבט מלפנים, כיוון שהחלק האחורי של הפנים מתחבר בקימור לצדדים. הזרבובית בעלת קווים ריבועיים עם חריץ ברור במרכזה.
    שפתיים: במבט מלפנים, השפתיים העליונות בחיבור שביניהן דומות לקשת פתוחה מאוד. עומקן אינו מפותח והתפר שבין השפתיים אינו נראה לעין. השפתיים העליונות מתיישבות היטב על השפתיים התחתונות כך שחלקה התחתון של הזרבובית מוגדר בידי הלסת התחתונה. קצות השפתיים חייבות להיות שחורות לחלוטין.
    לסתות: מפותחות בצורה נורמלית, וקלות למראה, מותאמות בצורה מושלמת. הלסת התחתונה, שחלקיה ישרים, אינה בולטת ואינה קצרה בחלקה הקדמי.
    שיניים: הקשתות הדנטליות מותאמות בצורה מושלמת והחתוכות בצורת מספריים. השיניים לבנות, המשנן מפותח היטב ומלא.
    עיניים: פתוחות, עם הבעה ערנית וקשובה, גדולות מהצפוי, צורתן נוטה לעגולה. העפעפיים במגע הדוק עם העין, שאינה שקועה, אלא בגובה הראש ובולטת מעט. העיניים ממוקמות על אותו מישר קדמי. במבט מלפנים אסור שהלבן של העין יהיה גלוי. הן בצבע חום כהה, והעור סביב העיניים שחור.
    אוזניים: בעלות צורה כמעט משולשת, רוחבן כ-1/3 מאורכן. הן ממוקמות גבוה מעל לקשת הגולגולת, תלויות בצמוד לצדי הגולגולת, ואינן זקופות.

    צוואר: אם כי הוא מכוסה בפרווה רבה, צורת העורף של הצוואר ברורה. הפרופיל העליון מקושת. אורכו כמחצית הגובה בשכמות. הוא נישא זקוף ואין עליו עור עודף.

    גוף: אורך מקדמת הכתף לקצה האחוריים 38% יותר מהגובה בשכמות
    קו עליון: ישר עד לשורש הזנב.
    קצה השכמות: מוגבה מעט מעל לקו העליון.
    גב: אורכו כ-65% מהגובה בשכמות
    מותנית: בהמשך לקו הגב, המותנית רחבה מאור וארוכה, היא נמצאת בשיפוע של 10 מעלות מתחת לקו האופק.
    בית חזה: רחב, יורד מתחת לגובה המרפקים, הצלעות אינן מקושתות מדי. היקף החזה עולה ב-2/3 על הגובה בשכמות. החלק הקדמי ארוך מאוד.

    זנב: ממוקם בגובה המותנית, עבה בשורשו ודק בקצהו. אורכו כ-60% מהגובה בשכמות. יצור עיקול אחד גדול, שקצהו מגיע בין האחוריים ונוגע במותנית. זנב שמתקמר לצד הגוף נסבל.

    גפיים
    גפיים קדמיות: ככלל, צמודות לגו, הרגליים עומדות ישר ומקביל.
    כתף: אורכה מהווה 1/3 מהגובה בשכמות והיא משופעת כלפי האופק בזווית של 60 עד 65 מעלות. כמעט אנכית ביחס למישור המרכזי של הגוף.
    זרוע: ארוכה מהכתף, 40 עד 45% מהגובה בשכמות, שיפוע של 70 אחוז לעומת האופק. מחוברת היטב לגוף ב-2/3 העליון, הכיוון האורכי כמעט מקביל למישור המרכזי של הגוף.
    מרפקים: מקבילים למישור המרכזי של הגוף.
    אמה: רזה, עם מעט שרירים בולטין, אך עם מבנה עצם חזק למדי יחסית לגודל הגזע.
    מפרק הפיסה: בקו האנכי של האמה, נייד, אינו צריך להיות מסוקס (knotty). מכוסה בעור עדין.
    פיסה: בעלת מאפיינים דומים לאלו של הפיסה האחורית, עקב אורכה הקצר אנכית.
    כפות קדמיות: מעוגלות, בהונות אסופות ומקושתות, הכריות צריכות להיות שחורות, גם הציפורניים שחורות, או לפחות בצבע כהה.

    אחוריים: ככלל, בעלות מבנה עצם מוצק, מקבילות, ובמבט מאחור, אנכיות מנקודת האחוריים ועד לקרקע.
    ירך: שרירית, קצה אחורי קמור. מקבילה למישור המרכזי של הגוף, כיוון למטה וקדימה משופע יחסית לאנך. אורכה כ-40% מהגובה בשכמות ורוחבה מעט קצר מאורכה.
    שוק: החריץ שבין הגיד לעצם כמעט אינו בולט, שיפוע של 55 מעלות מתחת לאופק. מעט ארוכה מהירך.
    מפרק הקרסול: זיוות קדמי של הקרסול 140 מעלות.
    קרסול: המרחק מהקרקע לקצה הקרסול עולה מעט על 1/3 מהגובה בשכמה. אורכו תואם את גובה הקרסול. זקוף לחלוטין.
    כפות אחוריות: מעוגלות כמו הכפות הקדמיות ובעלות כל אותן תכונות.

    תנועה: אחידה, מרחפת מעל הקרקע, חופשית, עם צעדים קצרים ומהירים ביותר בטרוט.

    עור: מהודק היטב על כל חלקי הגוף, עם כתמים כהים וכתמים בצבע אדום-יין, בפרט על הגב. שחור סביב העיניים, העפעף השלישי והשפתיים.

    פרווה
    שיער\: צפוף, מבריק – נופל בכבדות ובעל מרקם משיי, ארוך מאוד על כל הגוף וישר לכל אורכו בלי זכר לגלים ותלתלים. על הגוף הוא צריך להיות ארוך יותר מהגוב בשכמה וליפול בכבדות אל הקרקע כמו גלימה, הדוק אל הגוף בלי להיפתח או ליצור ציציות. על הרגליים הקדמיות והמרפק לכף הרגל ועל הרגליים האחוריות מהברך לכף הרגל מותרות ציציות. אין פרווה תחתית. הפרווה על הראש ארוכה מאוד, וכן על הזרבובית, שבה היא מתמזגת בזקן, כך גם על הגולגולת שממנה היא גולשת ומתמזגת עם השיער שמכסה את האוזניים. על הזנב, השיער נופל לצד אחד של הגוף, כלומר על הירך והצד, באורך שמגיע עד לקרסול.

    צבע: לבן טהור, מותר גוון שנהב בהיר. זכר לגוון כתום בהיר נסבל אך אינו רצוי ומהווה חוסר שלמות.

    גובה ומשקל
    גובה בשכמות: זכרים: 21 עד 25 ס"מ
    נקבות: 20 עד 23 ס"מ
    משקל: 3 עד 4 ק"ג

    שגיאות: כל חריגה מהנקודות שצויינו לעיל תיחשב לשגיאה וחומרת השגיאה עומדת ביחס ישיר למידת החריגה, ולהשפעתה על בריאותו ורווחתו של הכלב.
    * פזילה
    * אורך הגוף עולה על 43% מגובה השכמה

    שגיאות חמורות
    * אף רומי
    * פה עם מנשך סנטרי בולט, אם הוא פוגע במראה החיצוני שלה זרבובית
    * גובה בזכרים מעל 26 ס"מ או מתחת ל-19 ס"מ. גובה בנקבות מעל 25 ס"מ ומתחת ל-18 ס"מ

    שגיאות פוסלות
    * דיבר גנטיות או קונברגנטיות בולטת של מישורי הראש
    * חוסר פיגמנטציה מלא של האף, או אף בצבע שאינו שחור
    * מנשך אפי
    * עין אחת כחולה ואחת שחורה
    * חוסר פיגמנטציה מלא של העפעפיים
    * חסר זנב, זנב מקוצר, מולד או נרכש
    * פרווה מקורזלת
    * כל צבע למעט לבן, חוץ משנהב בהיר
    * כתמים בצבעים שונים

    כל כלב שמפגין סטיות גופניות והתנהגותיות בולטות ייפסל.

    הערה: לזכרים צריכים להיות שני אשכים נורמליים למראה שירדו במלואם לשק האשכים.

הירשם לקבלת עדכונים

רשימת הגזעים בחוג