מלטז

מלטז
שייך לקבוצת כלבי הלוויה והשעשוע

White Song Kennel - אוגורצין מקס :מאת

מידע כללי : כלב זעיר בעל פרווה לבנה ארוכה, מבריקה ומשיית , מראו מלא אלגנטיות. בעל ראש עגלגל ואת אפו ועיניו מכסה פיגמנטציה שחורה. למרות פרוותם הרבה, נשירת השיער
של המלטז מעטה מאוד ובנוסף לכך הוא גם היפואלרגני.

אופי:
המלטזים הם כלבים נמרצים מאוד, אוהבים תשומת לב, עדינים, אינטיליגנטים, מסורים לבעליהם, אמיצים ומלאי ביטחון לעומת גודלם, אוהבים להשתובב מחוץ לבית
אך מאוד מתאימים לגידול בדירה.

טיפול וטיפוח : כלב קטן זה מצריך עבודה רבה בכל הנוגע לטיפוח. פרוותו הלבנה מתלכלכת בקלות ולכן יש להקפיד על מקלחת פעם בשבוע עד עשרה ימים. על מנת לשמור על אורך
וטיב הפרווה יש לסרק מידי יום ולעטוף את השיער ברולים. לכלבי מלטז רבים יש נטייה להיווצרות שבילי דמעות סביב העיניים, על מנת למנוע
תופעה זו יש לנקות את איזור העיניים מידי יום ולהשתמש במזון איכותי.

היסטוריה:
המלטזים היו הכלבים המועדפים של היוונים והרומאים ושימשו אותם כבני לוויה. המלטז הוא הגזע
העתיק ביותר של קבוצת כלבי השעשוע באירופה. השם מלטזי לא בהכרח מסמל כי מקורו של הגזע באי מלטה, כי התואר "מלטזי" בא מן המילה
«màlat» שפירושה מקלט או נמל. שורש זה עולה שוב בסדרה של שמות של מקומות ימיים,
כלומר בשם האי האדריאטי של מלדה, העיר הסיציליאנית של מליטה וגם של האי מלטה. אבותיו של הכלב הקטן חיו בנמלים ובים ובערים מרכזיות של הים התיכון, שם הם רדפו עכברים
וחולדות. הם היו נמצאים בשפע במחסני הנמלים ובמחסנים של ספינות. ברשימת כלבים שהיו קיימים בתקופת אריסטו ) 384-322 לפנה"ס( מוזכר גזע של כלבים קטנים
בעל השם הלטיני ."melitenses" הכלב הזה היה ידוע ברומא העתיקה וניתן לראות ייצוגים של המלטזים על ידי רבים מהציירים
בתקופת הרנסנס.
לרוב הציורים של המלטזים היו לצד הנשים היפות והנחשבות של התקופה.

פרווה:
ארוכה, לבנה צחורה, מבריקה ומשיית. באיזור האזניים לעיתים הצבע בגוון שנהב.

תוחלת חיים:
12-15 שנים בממוצע.

גובה ומשקל: זכר ונקבה: 4–3 ק"ג
מ"ס 23–20 :נקבה ,מ"ס 25–21 :זכר